בחג הפסח נהוג לברך,
לאחל דברים טובים ולדבר על חירות, צמיחה, ניקיון, מסורת והתחדשות.
זה יפה, נעים וטוב.
לחג הפסח יש פנים נוספות
אבל לחג יש גם פנים נוספות וחשוב מאד לדבר על כך.
החג הוא יציאה מהשגרה הידועה והמוכרת.
הילדים בחופש מהלימודים. אנחנו בחופש מהעבודה,
או לחליפין, עובדים קשה במיוחד, אם אנחנו, לדוגמה, בתחום התיירות,
הבילויים, המסעדות, החנויות או הדרכת טיולים.
אנחנו מארחים בני משפחה וחברים וזה מעייף ומכביד.
הילדים רבים, צועקים, שוברים ועושים בלגן (אחרי שסידרנו וניקינו במשך שבועות ארוכים).
השיחות מעלות נושאים רגישים שמי בכלל רוצה לדבר עליהם.
יש המון הוצאות כספיות בבת אחת על ניקיון, בילויים ומתנות…
אנחנו לא מוצאים את המקום שלנו בבית ובמשפחה. יש תחושה של הצפה.
אנחנו נמצאים לפתע כל היום ביחד וזה חונק, מגביל, שונה
וגורם למתחים וכעסים רבים במיוחד.
זה נורמלי
ההרגשה הזאת היא טבעית וצפויה. זה אומר שאנחנו "נורמאליים" :).
צריך גם לזכור שכגודל הציפיות מהחג ומהחופשה כך גם גודל האכזבות
ולכן מובן שאנחנו לא מרוצים.
אלא שאם ניגרר לאווירה הקשה ונמשיך להתמסר לרגשות התסכול,
הכעס, הייאוש והפגיעות שלנו – פשוט נסבול.
מי יסבול? – כ-ו-ל-נ-ו; אנחנו, הילדים וכל המשפחה.
והאם זה מה שתכננו לקראת החג, שכל כך חיכינו שיגיע כבר?
מאיין הכוחות לשפר את התחושה?
עלינו לפעול באחריות ובאופן מודע לשיפור האווירה ולתיקון המצב.
אתם בטח שואלים: מאיין יהיו לנו הכוחות להתגבר על הרצון שלנו
פשוט לקום ולברוח למקום אחר, שפוי ונחמד?
אה, התשובה היא שזה הזמן:
- להיזכר בסיבות שגרמו לנו מלכתחילה ליצור זוגיות ומשפחה.
- להזכיר לעצמנו שיש לנו את היכולת לבחור ליהנות ממה שיש.
- לחזק את תחושת האחריות שלנו כהורים כלפי המשפחה.
- להבין, מתוך רצון טוב ואמפתיה, מהם הצרכים והרצונות של כל אחד מבני המשפחה.
אז מהן הסיבות השכיחות לכך שיש לנו משפחה?
- הצורך לאהוב ולהיות נאהבים (ולא להיות בודדים).
- הרצון ללדת ילדים ולהמשיך את השושלת המשפחתית וערכיה.
- הצורך להיות שייכים, משפיעים ומשמעותיים למישהו.
- הצורך לחוות שמחה, שלווה פנימית ומימוש.
איך הסיבות האלו קשורות ליכולת שלנו ליצור חג מלא שמחה והנאה למרות הקשיים? –
זוהי המהות, אנרגיית החיים שלנו ומשם נשאב את הכוחות לייצר שינוי
ולהתמודד עם המכשולים בדרך לאווירה טובה בבית.
אם כך, מה עושים?
- מגדירים ביחד באופן ברור את המטרה שרוצים להשיג –
זמן איכות, העמקת ההיכרות בדברים האישיים ובתחביבים, יחסים טובים,
תקשורת נעימה, כיף, שמחה, מנוחה, אתגרים או ריגושים. - בוחרים בגישה של אחריות אישית (במקום להאשים, לכעוס, להיעלב ולהסתגר).
- מבררים ביניכם ועם הילדים מה הציפיות מהחג ומהחופשה.
חושבים יחד על האפשרויות למימוש הרצונות האישיים ומתכננים יחד תכניות,
שמתחשבות בכולם (וכמובן גם באילוצים של זמן, כסף ועוד). - מבצעים את התכניות שנקבעו ועושים שינויים בהתאם לנסיבות המשתנות ולצרכים.
בנוסף, קובעים סדר יום ברור ל"שגרת החופשה" (כשאין תכניות מיוחדות). - עושים תיאום ציפיות ברור ומוסכם עם הילדים לפני נסיעה במכונית או בילוי משותף,
כולל הסכמה לגבי הפעולות שיינקטו במידה שהילדים לא יעמדו בהסכם שעליו הוחלט. - שומרים על תקשורת נעימה, כנה, פתוחה ומכבדת לאורך כל הדרך.
חשוב לזכור שאף אחד אינו נגדנו (אלא בעד עצמו 🙂 ). - נהנים מהיחד ומודים על היש.
המשפחה כהזדמנות
ככל שנראה בזוגיות ובמשפחה הזדמנות להתפתח, להיות מאושרים, לממש את עצמנו ולהגשים חלומות,
כך נוכל להתנהל ולהגיב מתוך אהבה, הבנה, שמחה והנאה – הן בחג הפסח והן בימים של חול.
חג חירות שמח, רגוע ואוהב, ככל שניתן.
